"אני יוצאת בעוד כמה דקות לשיחת הערכה עם הדיקן," היא אמרה, משפשפת את עיניה. היא נראתה כאילו נשארה ערה עד מאוחר בלילה הקודם, גם כן. "את חושבת שתסתדרי כאן בלעדיי אם יגיעו סטודנטים?"
"אין בעיה," עניתי בחיוך. בשלב זה, עבדתי כאן מספיק זמן כדי להרגיש די בנוח עם המשימות שלי. חוץ מזה, כשזה הגיע לטיפול בסטודנטים במשרד הבריאות, רוב מה שהייתי עושה היה פשוט לחלק קונדומים ותרופות נגד הצטננות.
"מדהים," טיפאני אמ
















