נינה אני, ג'סיקה ולורי התחלנו להקים את המחנה לא רחוק מהמקום שבו נרצח איש העסקים, כששמעתי ענפים ועלים נמחצים ביער. מישהו הגיע. "אוי אלוהים," התלוננה ג'סיקה כששיחקה עם מוטות האוהל שלה, "זה בלתי אפשרי! לורי, אני צריכה עזרה!" "חבר'ה," אמרתי, אבל הן לא שמעו אותי. "הרגע עזרתי לך לפני שתי דקות," אמרה לורי, נעמדה והלכה לג'סיקה עם ידיים על הירכיים בזמן שג'סיקה התבכיינה. "שש!" אמרתי, מה שגרם להן סוף סוף לשת