נינה
למחרת היה לי מבחן באנטומיה, ואחרי המשמרת שלי עם טיפאני הייתי צריכה ללמוד קצת. היה יום נעים ושמשי בחוץ, וזה היה שינוי מרענן אחרי מזג האוויר האפרורי והגשום של היומיים האחרונים, אז החלטתי למצוא מקום לשבת מתחת לעץ שבו יש מעט אנשים.
כמה דקות אחרי שישבתי במקום קצת מחוץ לקמפוס בפארק שקט, לוק הופיע. הוא ניגש אליי ועמד בדיוק בדרך של האור.
"אתה חוסם את אור השמש," אמרתי, בלי להרים את העיניים מהמחברת שלי
















