ג'יין חשבה על זה יותר ויותר, ונענעה את ראשה בעוצמה גדולה יותר. "לא, מר סטיוארט, אני לא רוצה לעבור למחלקת יחסי הציבור." היא התחננה בפניקה, "אני יודעת שטעיתי, בבקשה חוס עלי, מר סטיוארט. כבר ריציתי שלוש שנים בכלא ושילמתי את המחיר על מה שעשיתי. תן לי את כרטיס האשראי שלי, אדוני, ואני מיד אעלם. אני אלך רחוק, רחוק מאוד, ואני נשבעת שלעולם לא תראה אותי שוב." כל מה שג'יין יכלה לעשות היה להתחנן. היא לא שמה ל