יד אחזה לפתע בסנטרה והרימה אותו בכוח, ואילצה אותה להביט מעלה. תווי פניו היפים והמחוטבים היו ממש מול עיניה! מבטו הקפוא של שון היה נעוץ בפניה. "בית חולים או בנק? ג'יין דאן, אני אתן לך הזדמנות להחליט." פניו היו כה קרובות אליה שהיא יכלה לראות את הפלומה על עורו. הייתה נחישות ועקשנות בעיניה. "אני רוצה ללכת לבנק," אמרה, מילה אחר מילה, בלי כל כוונה להיכנע לו. "כבר חסרה לך כליה אחת, ובכל זאת יש לך את החוצפ