הנקודת מבט של אווה "אני אדאג שכולכם תיעצרו!" האישה צעקה שוב, קולה רם וכועס. "צ'ק," אמר שמואל ברוגע. היא עצרה, הביטה בטלפון שלה, ולפתע... חייכה. כהרף עין, כל הצעקות נעלמו. אז, להפתעתי הרבה, היא ניגשה לשמואל והעבירה את ידה על חזהו. "תודה לך, חתיך," היא אמרה, קולה רך עכשיו. שמואל הדף מיד את ידה. בהיתי בה, חסרת מילים. האם זו אותה אישה שצרחה כמו משוגעת לפני רגע? אנחתי. אף פעם לא רציתי להתקשר לשמואל. אמ