הנקודת מבט של ריימונד "שלום, מטופל. תוכל לומר לי את שמך, בבקשה?" שאל הרופא. פקחתי את עיניי לאט, האורות הבהירים של בית החולים גרמו לי לעווית. כאב הראש שלי, והגוף שלי הרגיש חלש. "היית מחוסר הכרה במשך יומיים," המשיך הרופא, צופה בי מקרוב. הסתכלתי סביבי. שמואל היה כאן, עומד ליד דניאל. גם ויויאן הייתה שם. עיניה היו נפוחות כאילו בכתה את נשמתה. אולי היא הרגישה אשמה שדחפה אותי. "ריימונד, אתה זוכר אותי?" שא