בלה נקודת מבט משכתי את הז'קט שלי בחזרה עליי, עדיין הרגשתי סחרחורת אבל ניסיתי להתנהג כרגיל. הבחור פשוט צפה בי, ידיו תחובות בכיס הקפוצ'ון שלו. מלמלתי בשקט, "תודה," שוב והתחלתי ללכת לכיוון הדלת. "היי, חכי," הוא קרא מאחוריי. הסתובבתי קלות, הראש שלי הולם. "אפילו לא שאלת איך קוראים לי." הוא חייך קלות, כמעט כאילו הוא מציק לי. מצמצתי לעברו, מבולבלת ועייפה. הוא חייך יותר. "ג'יידן." הנהנתי לאט. "ג'יידן... ת