נקודת מבט של אווה: בשלב הזה, כבר לא הייתי בת אדם. הייתי תערובת של קפאין, לחץ וטינה, מגולמת באישה מותשת אחת עם שקיות מתחת לעיניים עמוקות מספיק לאחסן טראומה. עברו יומיים שלמים של עבודה על העדכון המקולל הזה לדור הבא. הדבר הזה היה אמור לצאת בחודש הבא, אבל נחשו מה? מחלקת השיווק לא סיימה את הקמפיין. האסטרטגיה לא אישרה. לכולם היו תירוצים. לי? היה מחשב נייד, דדליין ואפס שקט. עבדתי כמו משוגעת – במשרד, בבית