"רק תוודא שהכל מוכן לפני שאני עובר," אמר שמואל לתוך הטלפון, קולו יציב. האדם בצד השני - מעצבת פנים - דיברה לרגע, והוא הנהן. "כן, אני רוצה בדיוק כמו שאמרתי לך. בלי הפתעות." הוא סיים את השיחה והשליך את הטלפון שלו על השולחן. הוא נשען לאחור על הספה ונשם נשימה עמוקה. עיניו נצצו לעבר התיק שלו. אחרי הפסקה, הוא הושיט יד אליו, אצבעותיו נגעו ברוכסן לפני שמשך אותו. הוא חיפש שם לרגע לפני שידו נכרכה סביב מעטפה.