לאוני מתמהמהת ליד הדלת. שני כתמים אדומים מופיעים במהירות על לחייה הרכות. "באותו לילה..." היא אומרת, "טוב, תודה לך." הדבר האחרון שהיא זוכרת הוא ריח הנר בחדרו של לאנס. כשהתעוררה וגילתה שצווארה מכוסה בכתמים כחולים וסגולים, היא הניחה שלאנס שם אותם שם. היא חיכתה שללאנס יבוא אליה, אבל הוא מעולם לא עשה זאת. סוף סוף היא גייסה את האומץ לגשת אליו. לאנס נשען לאחור בכיסאו ובוהה במסך הטאבלט שלו. בלי להרים את מ