**דומיניק**
כשאני מדומם את המנוע, כרמלה דוחפת את הירך הצידה, משלבת ידיים ורוקעת ברגלה בחוסר סבלנות.
אני מניד בראשי קלות בעודי מתיר את חגורת הבטיחות. זה לא יילך חלק.
"מותק," אני אומר לה, וסוגר את דלת המכונית כשאני יוצא החוצה.
"אל תקרא לי ככה!" היא מכווצת את שפתיה, עדיין רוקעת ברגלה.
אני מתקרב אליה, ומהנהן לעצמי בתגובה הצפויה מצידה. "ידעתי שתגידי משהו כזה."
"אם ידעת, למה בכלל טרחת לקרוא לי ככה?"
"כי
















