ונסה ברגע שפתחתי את הדלת במקצת כדי שאוכל לצאת למסדרון ולדבר משם עם כרמלה, היא פתחה אותה לרווחה ונכנסה בלי הזמנה. מעדתי מההדף של הדלת שנפתחה בחוזקה, אך עד מהרה חזרתי לשיווי משקל והסתובבתי להתעמת איתה. "לא יכולת לחכות עד שארשה לך להיכנס?" "אוי, בחייך!" היא גלגלה את עיניה לעברי. "כאילו אני בכלל צריכה ממך רשות למשהו." למרות שאני יודעת לשם מה היא כאן, אני מחליטה לא לומר על כך דבר עד שהיא תעלה את הנושא.