ונסה דומיניק נראה כל כך רציני, שזה מעורר בי סקרנות עצומה. "מה זה?" אני שואלת, ומבטי מופנה אל ידו, שעדיין כרוכה סביב פרק כף ידי. הוא מרפה מפרק כף ידי, אבל לא נסוג צעד לאחור כשהוא מדבר אליי. "אחרי ההשקה, אנחנו לא חוזרים הביתה. בתור הדוגמן הראשי, הסוויטה שלי ללילה כבר מוכנה." עיניי מתרחבות מעט. "זה אומר ש-" "כן. אנחנו ישנים באותה סוויטה הלילה. אם יש משהו שאת צריכה לקחת איתך, תעשי את זה עכשיו." בלי לח