טיילתי לאורך השאר החבורה תוך כדי שאני מנסה לא לחשוב על מיילס. הוא היה הכל חוץ מעקשן. לא הצלחתי לחשוב על סיבה שבגללה הוא משאיר אותי כאן, מלבד העובדה שהוא מפיק איזו הנאה חולנית מלראות אותי סובלת. ובדרך שבה הוא השתנה בשנים האחרונות, לא אתפלא אם הוא הפך לאיזשהו סוג של מזוכיסט. שנאתי את העובדה שהדברים ביני לבין הארלי כנראה נהרסו עכשיו. הדרך שבה הוא הסתכל עליי כאבה. הוא האמין למילים שיצאו מהאלפא העתידי