אחרי שחיבקתי את הארלי, ונלחמתי בדמעות, הלכתי מבית החולים ומצאתי את אבא שלי מחכה לי בדיוק כפי שהבטיח. הוא נשען על קירות בית החולים של הלהקה, נהנה מרגע של מנוחה, מתענג על שמש אחר הצהריים המאוחרת. הוא בטח שמע אותי מתקרבת כי הוא הסתובב להסתכל עלי ברגע שירדתי במדרגות, וראיתי את עיניו בוחנות את שלי, קולטות את עיני המלאות דמעות, ופניו התמלאו בדאגה. "הוא בסדר?" אני מניחה שהוא הגיע למסקנה שהוא נפטר או משהו