ישבתי במשרדי וחיכיתי לנערה החדשה, בזמן שהיא נופפה לאביה לשלום. לא היה לי כוח להתעסק עם דמעות, וגם לא עם אביה המעצבן, אם להיות כנה. דודי הזכיר שהבטא העתידי מהלהקה שלהם מגיע לאסוף את אביו, אז בשום פנים ואופן לא תכננתי להישאר בסביבה למקרה שהבחור הצעיר יהיה דומה לאבא שלו. לבלות זמן עם אבא שלו היה מעייף מספיק, לא הייתי צריך להיות מוכרח לבלות זמן עם שניים מהם, הגרסה המבוגרת והגרסה הצעירה. לעזאזל עם זה!