הבטא השמח עזב אותי במה שהיה אמור להיות החדר החדש שלי כדי שאסדר את חפציי, והוא הסתלק כשאבי בעקבותיו, מציק לו ככל הנראה. אני בטוחה שעד שהוא יקצה לו חדר הוא יהיה מוכן לזרוק את אבא שלי מגרם המדרגות, כי נראה שהוא ממש נהנה להרגיז את הבטא. למרות זאת, נראה שהפנים האומללות שלו שכחו מהי חיוך, כך שאבי כנראה ראה בזה אתגר. השלכתי את התיקים שלי בפינת החדר מתוך כוונה למיין אותם מחר, כי עיניי כבר החלו לנשור. הנסי