שכבתי במיטה, שנראתה עכשיו כמו הכלא שלי מאז שהייתי בשמירת הריון קפדנית. זה התחיל להיות יותר ממקצת משעמם עכשיו. מייגע. חוזר על עצמו. אם התינוק הזה לא יוצא בקרוב, אני אתחיל ללחוץ ולקוות לטוב. לא אכפת לי אם התחילו צירים או לא. אני אכריח את הממזר הקטן הזה לצאת ישר החוצה. אני לא חושבת שאני יכולה להימתח יותר. ובמידה רבה כמו שאני אוהבת את בן זוגי, הוא מעצבן אותי. הורג אותי בטוב לב. שלא לדבר על טיפשות. "או