כשאני מתעורר, היא איננה. זה כמו שיש פטיש חולץ מסמרים קבור לי בגולגולת. אני צולל מהמיטה בצעקה, נאחז בסדינים כאילו אני הולך למצוא אותה חבויה שם. לאן לעזאזל היא הלכה? לאן לעזאזל היא נעלמה? הכעס חזר בעוצמה רבה בהיעדרה. אני מגרד את החזה שלי עד שמופיע דם בסימנים אדומים זועמים. כשהיא הייתה בזרועותיי, הנחשים נשארו במרחק. עכשיו היא איננה והם גדולים יותר, מרושעים יותר. "סטלה!" אני משתולל בדירה שלי, מפיל גבי