"וואו, לאט, רומן!" צעק דנטה. "זה רק שם במה שלה..." "שתוק, פחדן!" נהמתי, כשאני הודף אותו בכוח מהדרך. ניגשתי ישר אליה, אל המלאכית שלי, שנראתה כמו אסירה במאורת הזוהמה הזאת, ונעצתי מבט בעיניים היפות האלה שחדרו דרכי אתמול בלילה במדרגות המוזיאון. הבגדים שלה היו זולים, משהו סקסי שנועד לפנות לטבע הבסיסי ביותר של גברים. זה היה כמו לשים קטשופ על סטייק ניו יורק, וזה הרג אותי לראות אותה בזה. היא הריחה בדיוק כ