זהו זה. סוף סוף אני חופשייה. אני לוקחת תנופה וגולשת על מכסה המנוע של המרצדס השחורה של אלכסיי, הישבן שלי משמיע חריקה ארוכה. אני נוחתת בצד השני וזורקת את ידי בחזרה כאילו הרגע סיימתי את תרגילי המקבילים באולימפיאדה. אלכסיי צופה בי בעיניים אפורות כהות ועגומות, וזורק את המזוודה האחרונה שלי לתא המטען בלי לחייך אפילו. מה הקטע שלו היום? בדרך כלל, הוא היה לפחות מרים קצת את השפה. "אוו. אתה הולך להתגעגע אליי,