הגיע הזמן לארוחת הצהריים של ג'ורג'ינה. כשהיא לא אוכלת, כל מה שאני אומר זה הדבר הלא נכון. אז אנחנו לא מפספסים ארוחות. היא שקטה מאז שיידעתי אותה שהאזיקים שלי יוסרו הלילה. שקטה ו...חסרת מנוחה. אני לוקח ספר מתא הכפפות ומפיל אותו על ברכיה, אבל היא מתחילה לקרוא אותו הפוך, אז אני מחזיר אותו למקום. האצבעות שלה מנקרות בשולי החצאית שלה, הרגליים שלה מבצעות שגרת ריקוד מגושמת, והיא ממשיכה להחליף תחנות רדיו, אף