"רוזי?" אחותי קוראת תוך כדי שהיא דופקת על הדלת שלי. העיניים שלי ממצמצות ונפתחות, ואני תוהה מה השעה. "את כבר ערה?" "אהה!" אני מושכת את השמיכות מעל הראש שלי כשהיא מדליקה את האור כי העיניים שלי לא מוכנות לזה. התהפכתי והסתובבתי רוב הלילה, אבל בטח סוף סוף נפלתי לאנשהו. אין מצב שישנתי הרבה זמן כי אני מרגישה מותשת. "מה את עושה?" היא צוחקת ומושכת את השמיכה למטה. "את תאחרי. הכנתי ארוחת בוקר." היא שמחה מדי