"הצ'אקרות שלי," אני חוזר, נשען לאחור כדי לסרוק אותה במבט. לעזאזל. עכשיו כשהיא בפנים, אני רואה שהגרביונים השחורים השקופים האלה נגמרים ממש מתחת למכפלת הטי-שירט שלה. אם היא הייתה מתכופפת קדימה, הקימורים המתוקים של הישבן שלה היו ממש שם כדי לקחת אותם - ואה, אני מתכנן לקחת. חזק. "כן, הצ'אקרות שלך." ההבעה שלה רצינית מאוד. אפילו קצת מודאגת. בשבילי. "אתה לא יכול לראות מה שאני רואה, אבא גדול." אצבעות זריזות