הנקודת מבט של דמיאן אוקיי, לא באמת התכוונתי לזה. סגרתי את הטלפון והחזרתי אותו לכיס, המוח שלי סער. היא לעזאזל עזבה, היא באמת עזבה אותי. אני כן רוצה אותה כבטא שלי, אבל לא באמת הייתי אונס אותה. ידעתי שסימנתי את הולי מוקדם מדי. היא הייתה כזאת בכיינית ומעצבנת. לא פלא שמעולם לא ממש שמתי לב אליה. הסתובבתי והתחלתי ללכת בחזרה לבית הלהקה, והולי גררה רגליים מאחוריי בוכה ורותחת מזעם. ידעתי שמה שאמרתי פגע בה,