באמת רציתי לנסות את הקטע הזה עם הכוח. בזמן שהלכנו, המשכתי לחשוב על לעשות את זה בפקודה. כשזה קרה קודם, הייתי כועסת ולא הבנתי מה אני עושה. זכרתי שפשוט הייתי צריכה מרחב או רציתי שוויאט יתרחק ממני. לדמיין כוח שנדחף קדימה לא עבד. ניסיתי לדחוף את הידיים שלי קדימה, מה שרק גרם לחשמל לפוצץ עץ, ורסיסים עפו לכל עבר! אחרי זה, כולם היו מודעים מאוד אליי והמשיכו להעיף בי מבטים בפחד הומוריסטי. התחלתי להיות מתוסכל