צפיתי בחמשת הגברים כולם קמים ומנהנים לווייאט וריד. הם עזבו את החדר בלי לומר מילה. ריד הלך אחריהם והראה להם את דלת הכניסה. אני פשוט ישבתי שם בשקט, לא בטוחה מה לומר או לעשות. כמעט הרגשתי קהות חושים מכל זה. ווייאט משך את הכיסא שלידי וישב. הוא אחז בכיסא שלי וסובב אותו בתנועה אחת נמרצת, כך שהסתכלתי ישר עליו. הוא משך את הכיסא קרוב אליו. זה גרם לברכיים שלי לגעת בכיסא שלו, מכיוון שהרגליים שלו היו מפושקות.