למחרת בבוקר קמנו והתלבשנו, מוכנים להתחיל את היום. האווירה הייתה כבדה, אף אחד מאיתנו לא ממש דיבר או אמר משהו חשוב. זה היה כאילו וויאט מתרחק ממני, אבל במציאות, הוא פשוט לא ידע איך לעבד את הרגשות האלה. הבנתי את זה. אם זה היה הפוך, לא הייתי בטוחה שלא הייתי נועלת אותו בחדר ומכריחה אותו להישאר. ידעתי שהוא ירגיש את כל מה שקרה לי. ידעתי שאני יכולה לחסום ממנו רגשות, אבל אני לא יודעת לגבי כאב פיזי. ריד, ווי