נאנחתי, ניגשתי לספה וישבתי. אני יכולה לעשות את זה. נולדתי בשביל זה. ביליתי את חיי באימונים ובהכנות לרגע הזה, גם אם לא הייתי מודעת לכך. אבא שלי בטח ידע שזה יקרה במוקדם או במאוחר. כל השעות שהוא חקר ודחף אותי לקצה גבול היכולת שלי הובילו אותי לרגע הזה. "יום אחד, נינה, את תראי איך כל זה שווה את זה. את תצטרכי לשלוט ברגשות שלך ולעשות את מה שנכון. תתעמקי ותקומי בחזרה!" הוא צעק עלי כשקיבלתי עוד מכה והייתי