כשלוּאִיז הִתְכּוֹנְנָה לָלֶכֶת, הִיא הֵצִיצָה בְּטֵלֵפוֹן שֶׁל גרֵייס שֶׁהָיָה לְיַד הַמִּטָּה. הִיא גִּלְגְּלָה אֶת עֵינֶיהָ וּפָנְתָה לְהִסְתַּכֵּל עַל גרֵייס כְּשֶׁשָּׁאֲלָה, "אֲנִי קְצָת צְמֵאָה. יֵשׁ לָךְ כָּאן מַיִם?" גרֵייס הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ בְּתַמְהוֹן. "כֵּן," הֵשִׁיבָה, אֲבָל הִיא לֹא הֶאֱמִינָה שלוּאִיז מוּכָנָה לִשְׁתּוֹת מַיִם מִכָּאן. "אֶפְשָׁר קְצָת?" גרֵייס כָּבְשָׁה אֶת שְׂפָ