"קמרן!" גרייס נופפה בידה בבהילות לעבר קמרן כאילו ראתה את המושיע שלה. קמרן ראה שלחייה סמוקות מהשמש, התקדם אליה בפנים חמורות סבר ושאל: "מיס שרמן, מדוע את עומדת בחוץ? יש כל כך הרבה מקומות ישיבה באולם." גרייס כיווצה את שפתיה. "כנראה שהנהלים בקבוצת פרנסיס קפדניים מדי. הפקידה אמרה שאין לי פגישה וסילקה אותי." "מיס שרמן, מדוע לא התקשרת למר פרנסיס?" "הוא בפגישה. לא רציתי להפריע לו." קמרן נאנח. "בואי נלך. ל