סילביה נראתה מתוקה ומקסימה, והבגדים שלה התאימו להפליא לגילה. כל אחד היה רוצה לחבק אותה ולמלא אותה בחיבה. זה היה לא במקום לקשר אותה למילים כמו "מכוערת" או "דוחה". סילביה גדלה מוקפת מחמאות, וזו הייתה הפעם הראשונה שמישהו אמר לה משהו כל כך מרושע. סילביה פרצה בבכי ונצמדה חזק לסלסט. סלסט חיבקה אותה מיד ואמרה, "זה לא נכון, סילביה. את ממש לא דוחה. את יפה וכל כך, כל כך חמודה. את לא חושבת ככה גם?" היבבות של