זֵקֵק לא ציפה שהיא תסכים כל כך בנחרצות. "את…" סלסט הושיטה את ידה ואמרה, "תודה לך על שטיפלת בי במשך השנים." זֵקֵק טרם התאושש מההפתעה, אך בכל זאת הושיט את ידו ללחוץ את ידה. "זה היה כלום." אז, סלסט ארזה את חפציה ועזבה. זֵקֵק עדיין היה בהלם כשסלסט התרחקה. "למה אתה חולם בהקיץ?" יעקב טפח על כתפו. "סלסט עזבה את החברה." יעקב השתהה לרגע. "באמת?" הוא לא האמין. אז הוא אמר בנחירה, "היא אולי עוזבת עכשיו, אבל ז