ג'ורדין לא התביישה או נרתעה מכך שדחפה או העליבה את סילביה בפומבי קודם לכן, ולא היה אכפת לה מה שילדים אחרים חשבו עליה. אבל כשסלסט התכוננה ללכת, היא מצאה את עצמה מהססת להיפרד. "אמא…" "כן?" סלסט חיבקה אותה בחזרה, קולה חם. "מה קרה?" "אני רוצה—" ג'ורדין נזכרה לפתע כמה זמן עבר מאז שאכלה לאחרונה אחת מהארוחות הביתיות של סלסט. המחשבה גרמה לה לחוש געגוע עז. אבל לפני שהמילים יצאו מפיה, היא נזכרה שיש לה תוכני