מנקודת מבטו של זאנדר: היא נחנקה. והאמנתי שהיא מזייפת. הלם חדר דרכי, והפך את הצלילים סביבי לרעש צורם וגבוה. היא לא זייפה. ואני עמדתי חסר אונים, לא מסוגל לעשות דבר. הזיכרונות הציפו אותי, עוד לפני שהייתה לי הזדמנות לשלוט בהם או להרחיק אותם. דמותה של קתרין מילאה את ראשי. אותו הדבר קרה לקתרין. היא הייתה בסכנה, ואני... אשמה צרבה בי. ראיתי את קלדן מרים את סברינה, הוא לא טרח להסתיר את העוקצנות בקולו כשאמר