נקודת מבטה של סברינה: במשך שבוע אחרי שסטרתי לבלייר, היה לי שקט. אף אחד לא עשה לי תעלולים מרושעים. אף אחד לא שם נחשים במיטה שלי, או שפך עלי מרק רותח, או הפריע לי בעבודה. התעוררתי, ביצעתי את חובות העבדות שלי, אכלתי איזו ארוחה מגעילה שהייתה העונש שלי, והלכתי לישון וחזרתי על כל התהליך. את המשקל הסתרתי מתחת לכרית שלי. הוא היה כל כך חד שבכל פעם שנשאתי אותו בכיס, הוא היה חותך אותי. לא היה לי מושג איזה סו