"נפלת בקסמיה, נכון?" המילים האלו צלצלו בראשו של המלך שוב ושוב, הרבה אחרי ששלח את אכרון מלשכתו. הוא צעד הלוך ושוב על הרצפה, מוחו מבולבל מאוד. נפלת בקסמיה, נכון? זה היה אבסורדי, והוא סירב לחשוב על זה. הוא ניסה לא לחשוב על זה, אבל זה היה בלתי אפשרי. כל מה שהוא ראה היה את פניה של סברינה, עיניה מתחננות אליו, דמעות על לחייה. הוא שנא להודות שאכרון צדק. איכשהו, הקווים ביניהם בתור שפחה ומלך החלו להיטשטש. ה