נקודת מבטה של סברינה-
"תעני לי! למה את רוצה שאמות?!"
"יש לך מוח מטוגן אם את חושבת שאני הולכת לענות על השאלה המטופשת שלך. תזדייני, שפחה," בלייר ירקה, כעס שזור במילותיה.
הטיתי את ראשי הצידה. ידי רעדו כשצמדתי את הסכין לגרונה, אבל הדבר האחרון שהייתי עושה הוא לתת לה להבחין בכך. ייצבתי את ידי ודאגתי לא להרפות כלל את הלחץ על צווארה.
"את פטפטנית מדי בשביל מישהי שסכין צמודה לצווארה," אמרתי בצחוק אפל. להדגש
















