נקודת מבטה של סברינה: "חסרת מושג?" שאלתי. "אני לא מבינה..." "את יודעת מה, תִּשְׁכָּבִי. לכי למיטה ותִּשְׁכָּבִי." הסתובבתי והסתכלתי על המיטה. "אוקיי..." הוא מלמל משהו שלא שמעתי מתחת לשפתיים. חזרתי למיטה ונשכבתי, בנוקשות. אני לא מבינה מה קורה, אבל אני חושבת שהוא מאוכזב? "תִּרְגְּעִי," הוא אמר ברכות. "את נוקשה כמו קרש." "אני מנסה," עניתי. "כשאני אומר תיגעי בעצמך, אני מתכוון..." התרוממתי על המרפקים ו