POV של סברינה: "את אוהבת את זה?" שאל קלדן, עיניו מציצות לעברי מתחת לריסים הארוכים שלו. הנהנתי, לוחצת את שפתיי בחוזקה זו לזו. אלוהים אדירים, זו העוגה הכי טעימה שאכלתי אי פעם בחיי. הטעמים הם כמו פיצוץ על הלשון שלי, וזה דורש הרבה שליטה עצמית ממני לא לגנוח בעונג. אל תעשי את זה, סברינה, זה מוזר. אבל כל היום הזה היה מוזר. קלדן הזמין אותי לארוחת ערב במקום הטיול הערב הרגיל שלנו. הייתי המומה, באמת. אבל לא