מנקודת מבטו של זנדר "אתה מחייך." "לא, ניפרה, אני לא מחייך." "אבל אתה כן. אתה במצב רוח טוב כל היום." "אני לא מחייך. זה לא הסגנון שלי." "יש לי מראה כאן." הרמתי את ראשי והסתכלתי על ניפרה. היא פרצה בצחוק, פניה זורחות משמחה. שמחתי לראות אותה צוחקת בנוכחותי. היה קשה יותר להסתיר את החיוך שלי עכשיו. "זה היה מאוד מצחיק," אמרתי בנענוע ראש. "ולא, אני לא מחייך." "אז אני מניחה שמשהו קרה בפסטיבל?" היא שאלה, מנג