מנקודת מבטה של סברינה: נבהלתי מיד. גופי פעל בעצמו, הודף את האיש מעלי. רצתי לדלת, אבל בקושי הספקתי לעשות שני צעדים קדימה לפני שנאחזתי ונגררתי חזרה. צעקתי, זרועותיי התנופפו בחושך בחיפוש אחר כל דבר שיכול לשבור את הנפילה שלי, או כל דבר שאני יכולה להיאחז בו. לא מצאתי דבר. אותן זרועות כרכו סביב אמצע גופי, והדבר הבא שידעתי היה שהוטלתי באוויר והושלכתי על מה שהרגיש כמו מיטה. "לא, לא!" צעקתי, חובטת ובועטת ל