נקודת מבטה של סברינה "בלייר?!" "מה קרה שפחה? את לא נראית כל כך שמחה לראות אותי." אמרה בלייר בצחקוק אפל, הבעתה הייתה של גאווה מתנשאת. לבי החסיר פעימה והחל לדהור. בלייר?! היא בחוץ?! המלך הוציא אותה?! "את לא הולכת להגיד משהו?" היא לעגה. "נו באמת, חשבתי שאת מכל האנשים לפחות תשמחי לראות אותי." ניקיתי את גרוני והפכתי את הבעת ההלם שלי לניטרלית. "למה שאשמח לראות אותך? את סתם בריונית." היא צחקה, צחקה כאילו