נקודת מבטה של סברינה: היום חלף באותה שגרה. מילוי חובותיי, ניסיון לא לחשוב על המלך, ניסיון לחשוב על קלדן. זו הייתה מלחמה. הלילה הגיע, וכפי שחשדתי, ליאה ודייזי באו להכין אותי לארוחת ערב נוספת עם המלך. הרשיתי להן לעשות זאת. כל התנגדות נוספת תיתקל בכוח ולא הייתי מוכנה לכך. לא עוד. עשיתי את דרכי לחדר האוכל והתחלנו לאכול. ככל שהתקדמה ארוחת הערב, לא יכולתי שלא להעיף מבטים חטופים לעבר המלך מזווית העין. הו