נקודת מבטה של סברינה: עיני נפקחו בבהלה מתרדמת חשוכה. התיישבתי במיטה, זיעה קרה על עורי. החדר היה חשוך וקריר. לכמה שניות לא היה לי מושג היכן אני נמצאת. עד שהכאב בגופי החל לתת את אותותיו. זיכרונות מהלילה הקודם הציפו את מוחי וחום שטף את לחיי. חדר השינה של המלך. המיטה שלו. ירדתי לאט מהמיטה. בקושי הספקתי לצעוד צעד לפני שיד חזקה אחזה בי ומשכה אותי בחזרה. "לאן את ממהרת כל כך?" קולו העמוק והישנוני מילא את