נקודת מבט גוף שלישי: אכירון חשך בעיניו. אוזניו החלו לצלצל, והוא הרגיש שהעולם סביבו מתמוסס לאַין. "זו לא אשמתך." המלך אומר זאת, והיי, אכירון ממש לא מרגיש כך. איך זה עכשיו אשמתו? הרי הוא זה שגרם לכל זה? איך זו לא אשמתו כשהסיבה שהמלך הוא כזה היא כולה בגללו? איך המלך, בכל טוב ליבו האינסופי, מסתכל לו בעיניים ואומר "זו לא אשמתך." "אתה משקר..." אמר אכירון, קולו היה לחישה סדוקה. לא היה אכפת לו שיש שם מישה