נקודת מבטו של זנדר;
היא ממשיכה להפתיע אותי עם כל יום שעובר.
היא התנהגה כמו ילדה מפונקת, וזה הרגיז אותי מאוד. היה יותר מדי טרחה לשלוח בשוט באותו רגע, והסתפקתי בהלקאה.
זה היה זה.
זה היה אמור להיות הכל. הלקאה כדי להחזיר אותה לסדר. להראות לה קצת כאב, להקשות עליה לשבת למחרת. ואז אולי עד הבוקר היא תאכל.
מה שמעולם לא ציפיתי לו היה שהיא באמת תאהב את זה! בדמיונות הפרועים ביותר שלי לא האמנתי שהיא יכולה לאהו
















