נקודת מבטו של זנדר: כואב לי הראש. וזה כאב ראש אמיתי. בהתחשב בעובדה שאני לא יכול לחלות, אני חייב לשבח את סברינה על מאמציה הנפלאים לעצבן אותי בכל פעם מחדש. היא כמו טורנדו. או אולי הוריקן. שפשפתי את הרקות שלי ופלטתי אנחה. זה... זה נהיה יותר מדי. אף על פי שעברו כמה דקות מאז שעזבה את חדר האוכל, הריח שלה עדיין נשאר מאחור. תראו את זה. אני נהיה רגיש לריח המזדיין שלה. אני בטח משתגע. הצצתי לעבר הכיסא שלה. ו