מנקודת מבטה של סברינה: אני מתנהגת כאילו השתלטה עלי רוח רעה. סערתי מחדרו של המלך ופניתי אל חדרי, מחשבותי היו מבוך מטורף בתוך ראשי. הוא קרא לי שרמוטה, ואולי הוא צדק בכך אחרי הכל. הדרך בה התנהגתי אמש, איך אפשר להסביר זאת אחרת אם לא בהתנהגות שרמוטית? פשוט התפרקתי בזרועותיו, ושכחתי לחלוטין מהכל. קלדן. אוי אלוהים, שכחתי מקלדן. אפילו לא חשבתי עליו פעם אחת אמש כשנאנחתי והתענגתי על המלך. אשמה גדלה והתפתחה